רכז תוכנית ימ"י (ילדים מלמדים ילדים), גבעת חביבה
אני גאה להיות אחד מפרחי תוכנית
ימ"י שצמחו וגדלו על ערכיו של הפרויקט הזה, וכיום נוטל חלק בהפצתו בקרב בני
הנוער משני העמים.
האני מאמין בפרויקט ימ"י שהוקם
דרך המרכז היהודי ערבי בגבעת חביבה, הוא הכרת האחר מקרוב, וקירוב הלבבות וזה מה
שהיה בסיפור האישי והוא מלפני כ-20 שנים בהיותי בכתה "ט", הצטרפתי
לפרוייקט זה והייתי אחד התלמידים שחיכה למפגש עם הילדים מהמגזר היהודי בקוצר רוח
ובמהלך המפגשים נרקמה ביני לבין אחד התלמידים מהמגזר היהודי ושמו "אדם"
מירושליים מערכת יחסים חזקה מאד ואני זוכר שעל אף שמקום מגוריי(כפר מועאוייה)
הבתים לא היו מחוברים לבזק והיה רק טלפון ציבורי אחד במרכז הכפר הייתי מדי יום
שישי הולך ומחכה לשיחה מחברי "אדם" ליד הטלפון הציבורי.
שמרנו על חברות זו במשך כעשור על אף
בעיות השפה שהיו לי באותו עת, אבל הרצון לשמור על חברות גבר על קושי זה.
בהיותי בכתה "י" הייתי תלמיד
בתנועת הנוער הערבית שרוב הפעילות התקיימו בגבעת חביבה, ובאותו תקופה גם קיימנו
הרבה מפגשים עם ילדים יהודים מתנועת השומר הצעיר גם השתתפתי בהרבה מחנות וסימנרים תקופה
גם כן גדלתי על ערכי הדו-קיום והסובלנות שגם בבית שלני אבי דאג כל הזמן להטמיע
אותם בתוכי.
אז למרכז היהודי ערבי בגבעת חביבה היה
אם לא החלק הארי אז לפחות חלק נכבד בבניית האישיות שלי וטיפוחי, ואני גאה שכיום
השלכתיו של המרכז היהודי ערבי בגבעת חביבה והשפעותיו החיוביות גרמו לי להיות כיום
איש חינוך (מורה), ולא סתם מקצוע אלא למקצוע המורשת והאזרחות כי רק דרך ההכרה
בנרטיב של האחר וסבלו ותרבותו אשר להמיס את כל הקרח.
ומה שנשאר לי לומר שרק פרוייקטים כמו אלה שמובילה גבעת חביבה יכולים להעלאת נושא
השלום בימינו .